בנק הפועלים בע"מ נ' אלון

החלטה

1.ביום 25.1.09 הגיש התובע תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעת ונתבע נוסף בשם משה גולן.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ניהלו הנתבעת וגולן, אשר נטען כי היה בן זוגה במועדים הרלבנטיים חשבון אצל התובע ובחשבונם נותרה יתרת חוב.

3.ביום 15.3.09 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת וגולן וזאת לאחר שלא הוגשה הגנה במועד.

4.רק ביום 27.5.13 עתרה הנתבעת בלבד בבקשה לביטול פסק הדין. בבקשה ובתצהיר התומך בה אשר צורף במסגרת הבקשה להארכת מועד נטען כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. עוד טענה הנתבעת, כי עקב מצבה הבריאותי במועדים הרלבנטיים לא התאפשר לה להגיש הגנה במועד.

הנתבעת מאשרת במסגרת הבקשה כי החוב כלפי התובע הינו שלה ושל בן זוגה גולן ביחד (ס' 11 לבקשה). לא זו אף זו, בסעיף 9 לבקשה מאשרת הנתבעת כי אין היא מתנערת מהחוב.

5.התובע מתנגד לבקשה ועותר לדחייתה על הסף. לטענת ב"כ התובע ועל פי הדין יש להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. הנתבעת לא צירפה לבקשה לביטול פסק הדין בקשה להארכת מועד. עוד מוסיף ב"כ התובע כי אף אם יבוטל פסק הדין, הרי שאין בפי הנתבעת כל הגנה, שכן כאמור בבקשה, היא מאשרת את קיום החוב.

ב"כ התובע ממשיך וטוען כי לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין הגישה הנתבעת בקשות שונות, עובדה המצביעה על כך כי ידעה על ההליכים נגדה.

7.תגובת התובע הוגשה ביום 8.7.13.

ביום 12.9.13 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

8.לאחר עיון בחומר ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות.

הנתבעת לא ציינה בבקשות את המועד המדויק בו נודע לה, לראשונה, על קיום פסק הדין כנגדה. לעובדה זו משמעות מהותית לצורך הקביעה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בתקנה 201 או שמא הבקשה הוגשה לאחר המועד שאז היא נזקקה להארכת מועד.

סביר להניח כי הבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לאור טענת התובע בתגובתו כי הנתבעת לא הגישה וממילא לא הביאה כל נימוק לאיחור בבקשה שהוגשה כארבע שנים לאחר מתן פסק הדין.

בהעדר נתון על מועד המצאת פסק הדין יש לצאת מההנחה כי הבקשה הוגשה באיחור ובלא שניתן כל טעם מיוחד לשיהוי הרב. לא זו אף זו, אף הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.9.13 בלא מתן הסבר מדוע הוגשה במועד זה ומדוע לא הוגשה במועד מוקדם יותר ותוך זמן סביר.

די באמור לעיל על מנת לדחות את הבקשה.

כאמור לעיל, דין הבקשה להידחות לגופה. לאור גרסת התובע ולאור הודאותיה של הנתבעת בדבר קיום החוב וחתימתה על מסמכי ההלוואה, אין כל תכלית בביטול פסק הדין.

די בידיעתה של הנתבעת על קיום תיק ההוצאה לפועל והפעילות במסגרתו כדי להגיע למסקנה כי אין לה כל טרוניה כנגד החוב.

9.לאור האמור לעיל, הבקשות להארכת מועד והבקשה לביטול פסק הדין נדחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.